אולפנית אמונה אלישבע הינה בית חינוך שש שנתי לבנות, השוכנת במרכז המושבה פרדס חנה.
אוכלוסיית האולפנית מונה כ-500 תלמידות, אשר מגיעות מבתים מגוונים, על כל הרצף של הציונות הדתית הרחבה אשר מעוניינים בהקניית חינוך ערכי לאמונה וערכים, מסורת ומורשת. שליש מהתלמידות מגיעות מכפר הנוער נווה מיכאל.
האולפנית הינה בית חינוך המשלב חינוך תורני מדעי ואומנותי ברמה גבוהה תוך דגש על יצירתיות, אתגר אינטלקטואלי, אחריות חברתית ומצוינות בתחומים השונים: חינוך למצויינות תורנית ואמונית, חינוך למצויינות במדעים וחינוך למצויינות באומנות רב תחומית.
חזון האולפנית הינו להצמיח דור של נשים משכילות, מעורבות ומשפיעות בכל תחומי העשייה בחברה הישראלית, בעלות יראת שמיים, הולכות בדרך אמהות האומה היהודית בכל הדורות ולאורן מגשימות את ייעודן כנשים וכאמהות. מתוך כך, יחיו חיים משמעותיים, מלאים ופרודוקטיביים.
האולפנית מציעה לתלמידותיה מסלולי בחירה:
מחשבים 10 יח"ל; ביולוגיה 5 יח"ל ; אומנויות הבמה 5 יח"ל; אומנות ועיצוב גרפי (מגמה טכנולוגית) 10 יח"ל
בחט"ב מוצעים לבנות מסלולי בחירה באומנות רב תחומית:
מחול; תיאטרון; מוסיקה; צילום ואומנות פלסטית
ד"ר יעל רויטמן- דוקוב
מנהלת האולפנית
דבר ראש האולפנית/ הרב יוסי מייכור
ברצוני לברך את הבנות החדשות בנות כתה ז' ומשפחותיהן בברכת ברוכים הבאים למשפחת "אמונה-אלישבע".
בפרשת ויחי יעקב מברך את בניו לפני מותו. אם נעיין בתוכן הדברים נראה כביכול שאין שם שום מילות ברכה. יעקב אומר לכל אחד מבניו מה כוחותיו ומה יכולותיו. א"כ מדוע אנו קוראים לזה ברכות?
מסביר הרב מסולנים בספרו 'נתיבות שלום' שברכה אין פרושה איחול. אנו מאחלים לכל אחד איחולים שונים עפ"י רוחב ליבנו, אך אילו איחולים. ברכה פרושה, שאנו רואים את הכוחות שיש באדם ומאירים אותם ומראים לאדם את כוחותיו ומתוך זה האדם גדל וממשיך לפתח כוחות אלו שניתנו לו ע"י בורא עולם.
כאשר אנו מעיינים בפסוקים עולה קושיא. בסוף הברכות מסיימת התורה איש כברכתו ברך אותם. וקשה שכן היה צריך לומר איש כברכתו ברך אותו. מדוע התורה עוברת מלשון יחיד "איש כברכתו" לרבים "ברך אותם"?
על ענין זה עמדו חז"ל במדרש רבה (בראשית צ"ט ד') "אלא לפי שברכן יהודה באריה ודן בנחש ובנפתלי באילה ובנימין בזאב…חזר וכללן כולם כאחד ועשאן כולם אריות ונחשים…"לומר שבעת הצורך לאדם יש כוחות ויכולות לכל.
אנו מאמינים וכך מחנכים את בנותינו תלמידותינו לזהות ולראות את הכוחות המיוחדים שהקב"ה חנן כל אחת ואחת ומתוך זה לבנות את דרכה הייחודית, ולהיות חלק ולבנה בבנינו של עמ"י והעולם כולו. יחד עם זאת אדם צריך להבין שהוא חלק מעם שלם וחברה שלמה ופעמים אנו צריכים לומר "הנני" גם למשימות אחרות שהן צורך החברה. גם למשימות אלו נטע בנו הקב"ה כוחות ויכולות.
בדרך זה אנו מחנכים את הבנות להיות תורמות ושותפות בבנינו של עמ"י. אנו אומרים בסליחות בימים נוראים "יוצרי הבינני בינה להנחיל" ראשית הבינני אותו ומתוך כך להנחיל להרגיש את האחריות על כלל החברה.
אנו מאחלים לכולנו שנה טובה ופורייה מלאה בעשיה חינוכית ולימודית!
